יפן עם הילדים חלק 2- טוקיו!

טוקיו

עיר הבירה של יפן. 

רוב הסיכויים שתנחתו כאן בנמל התעופה נאריטה.

אם עדיין לא קראת את המאמר הראשון בסדרה "מטיילים עצמאית עם הילדים ביפן" 

אני ממליצה ללחוץ כאן ולהתחיל ממנו.

טיפ מספר1 – אל תנסו, תצפו או תשאפו לראות את כל טוקיו. העיר היא ענקית מלאה באתרים ואזורים. ניסיון לראות את הכל רק יתסכל אתכם, תרוצו ממקום למקום ולא תצליחו לספוג את אווירת העיר. וכמו שבכורי בן ה 15 אמר "טוקיו הרבה יותר מעניינת וכפית ממנהטן".

לטוקיו מערכת תחבורה ציבורית מצוינת של רכבות. כאשר אתם בוחרים אזור לינה יותר חשוב שיהיה קרוב לתחנת רכבת ועדיף לקו המעגלי הנקרא יאמנוטה.

עוד דבר, בטוקיו יש יותר מחברה אחת שמפעילה רכבות, כך שהמעבר בין החברות הוא בתשלום נוסף. התשלום עבור הנסיעה הוא בהתאם לאורך הקטע שנוסעים. בכל תחנת רכבת יש מכונות אשר כתוב בהן את התחנה ועלות הנסיעה. הסתבכתם? לא נורא. בכל תחנת רכבת יש מודיעין, שם יתנו לכם מפות בכתב ובאנגלית איך עליכם לנסוע ליעד, יהיה כתוב באיזה תחנה להחליף רכבת ולאן לעבור. תוכלו גם לקנות שם את הכרטיס. הם כל כך אדיבים ואמינים, קחו בחשבון שימליצו לכם על המסלול המשתלם ביותר מבחינת מחיר ומהירות הגעה.

טיפ מספר2 – במדרגות הנעות בעיקר בתחנות הרכב נהוג לעמוד בצד שמאל על מנת לאפשר למי שרוצה לעלות יותר מהר ברגל נתיב פנוי.

אנחנו ישנו ברובע שינג'וקו, מעט יותר רחוק מהמרכז אך קרוב במרחק של 7 דקות הליכה מתחנת הרכבת טאקאדאנובבה.

משדה התעופה לקחנו את הנאריטה סקיי ליינר עד לתחנת ניפורי. משם עלינו על הקו המעגלי- יאמנוטה עד התחנה שלנו.

 אנחנו ישנו בדירה הזאת ששכרנו דרך  AIRBNB

רוצים לקבל מתנה של 37$ כבר בהזמנה הראשונה באתר? לחצו כאן

השיקול העיקרי היה נוחות ועלות. בתי המלון יותר יקרים בטוקיו ובהרכב שלנו ההפרש בעלות היה משמעותי.

הדירה הייתה נוחה, נקיה ומסודרת ומרחק קרוב מאוד לחנויות נוחות, מסעדות וכמובן תחנת הרכבת. כך שלילה אחת שתומר החליט ב12 בלילה שהוא רעב ירדנו למטה והתענגנו על ראמן טעים ביותר. בסופר 

.הקרוב קנינו לחם ומעט ירקות חמאה ושתיה לארוחת הבוקר

אוריה ורועי שני הקטנים שלי פיתחו תחביב ביפן של טעימות חטיפים וממתקים יפנים שונים ומשונים, אז כל כניסה לסופר הייתה גם מסע חקר קולינרי.

אז התמקמנו בדירה.

בזמן שליאון והגדולים התקלחו ונחו רועי ואני עשינו סיור בסביבת הדירה. אכלנו לנו ראמן- עלות של מנת מרק היא 580-780 יין שזה 24-28 ₪ למנה עם בשר נודלס וקערה ענקית ומשביעה מאוד. ניתן להוסיף בנפרד ירקות או עוף דגים ושאר מטעמים בטמפורה.

חזרנו לדירה והחלטנו לצאת לאזור שיבויה שבו מעבר החציה המפורסם. שתי תחנות ברכבת לתחנת האצ'יקו.

ערב, אזור שיבויה הומה אדם, שתינו קפה בסטארבקס, הילדים קנו קפה קר במהדורה מיוחדת של hollowin  

ירדנו להסתובב באזור שיבויה. מלא חנויות מסעדות ואנשים. אצל הגדולים התפתח הרעב, אז גם הם בחרו כמובן בראמן. הפעם ההזמנה נעשתה ממכונה בכניסה למסעדה: יש תמונות של המנות, בוחרים, משלמים ומקבלים כרטיס שאיתו יושבים ומקבלים לשולחן את המנה.

כמו שאמרתי יפן זה הרבה יותן מתארים, יפן זו חוויה תרבותית מאלפת.

טיפ מספר 3 – בכל מסעדה ביפן יגישו לכם מים ללא חיוב. כך שאין צורך להזמין משקאות במסעדה. ימלאו לכם את הכוסות ככל שתחפצו. לא נהוג להשאיר טיפ במסעדה. השארתם טיפ? זה מעליב את המלצר כי סימן לא הייתם מרוצים מהשירות שקיבלתם.

שעת ערב מאוחרת. אנחנו גמורים מעייפות של 24 שעות בדרכים. חוזרים לדירה למנוחה לקראת מחר.

יום 2

היה קשה להתעורר הבוקר. אנחנו עייפים והפרשי השעות עושים את שלהם. בקושי רב קמנו התארגנו ויצאנו לעיר. היום אנחנו באסקוסה. האזור העתיק של טוקיו.

שאלנו במודיעין איך לנסוע, קנינו כרטיסים וייאלה לדרך. באסקוסה יש אוירה של פסטיבל, סמטאות עם שווקים וחנויות המוכרות בעיקר מזכרות מסורתיות, מסעדות קטנות ודוכני מזון מיוחדים. טילנו בסימטאות, והחלטנו לשבת לאכול ארוחת בוקר מאוחרת.

על בטן מלאה התחלנו ללכת בשוק המוביל למקדש סנסוג'י. האוירה כיפית, בדרך עצרנו לקנות ערמונים 
קלויים, נעליים מסורתיות לרועי, גלידת מנגו ושלל מטעמים.

נעליים מסורתיות לרועי

הגענו למקדש, הבענו משאלה והוצאנו מקל המנבא את עתידנו.

ברך חזרה לתחנת הרכב אוריה ורועי עשו סיבוב בריקשה.

משם נסענו לרובע אקהיברה, אזור הטכנולוגיה, מוצרי החשמל והכי חשוב האנימה. השלטים המוארים תמונות הגיבורים בענק על הבניינים. שוטטנו באזור, רועי ותומר שיחקו מעט במשחקי מחשב.

החלטנו להיכנס לקפה משרתות. זהו בית קפה שבו המלצריות לבושות כמשרתות, צוחקות עם הלקוחות. התשלום הוא על מינימום שעה ישיבה בבית הקפה. אנחנו פחות התלהבנו, אך אין ספק שזוהי טעימה מהתרבות היפנית.

זהו אנחנו מותשים ומחליטים לחזור לדירה

.

יום 3

את היום הזה הקדשנו לאזור המודרני של טוקיו האי אודייבה. זהו אי מלאכותי שנבנה כולו מזבל.

אנחנו נוסעים ברכב עילות על גשר הקשת שנותן נוף יפיפה ומגיעים לאי. ליאון והבנים נכנסו לתערוכה של טויוטה הבנות הסתובבו בקניונים. יצאנו בידיים מלאו מחנות ה 100 יין.

משם לקחנו רכבת לטוקיו טרי. מגדל תצפית גבוהה. עלות הכניסה היא 50 $ לאדם. ליאון עלה עם הילדים אני ויתרתי. הסתובבתי למטה.

שירדו הלכו לאכול מעולפים מרעב במסעדה של סושי על מסוע. המנות עוברות על מסוע. לוקחים מה שרוצים ומשלמים בסוף לפי צבע וכמות הצלחות. במידה ויש מנה שאתם רוצים ולא הגיעה ניתן להזמין באמצעות האייפד שנמצא על השולחן ואז מגיעה המנה גם היא בנסיעה.

עלות ארוחה כזו ל6 משביעה ביותר 50$

שיטוט קצר באזור ולישון.

יום 4

היום האחרון בטוקיו הוא  יום ראשון. התחלנו את הבוקר ברשת המאפיות ברד טוק, ומשם המשכנו לשוק אמיוקו. שוק יפני טיפוסי מלא מכל טוב במזון, בגדים ושלל דברים. טילנו בשוק, משם הלכנו שוב לאקהיברה באור היום, סיבוב מעגלי וחזרה לאזור השוק. עצרנו לקפה ועוגה טעימים ביותר. יש בטוקיו עוגות טעימות ויפות .

לקראת הערב קפצנו לשיבויה לסיבוב פרידה, ארוחת ערב מעט יקרה בביסטרו מקומי. ותשושים חזרה לדירה. מחר בבוקר אנחנו לוקחים את הרכב ויוצאים לכיוון ניקו.

טוקיו חיה מסביב לשעון. ב24:00 הרכבת מלאה וצפופה האנרגיות שלה חיות ומעוררות. בכל מקום מסעדות קטנות וגדולות. המגוון הקולינרי מדהים הרבה יותר ממה שהקיבה יכולה להכיל. הכל יפה אסטטי ונקי.

טיפ מספר 4 – אין פחי זבל ברחוב. קחו איתכם בתיק שקית קטנה ואיספו אליה את הזבל. בסוף היום אם לא מצאתם בדך פח אשפה תוכלו לזרוק בדירה/ מלון

טיפ מספר 5 –היפנים משוגעים על מחזור. בכל מקום תידרשו להפריד את הזבל שלכם. היו מקומות שאף פירקנו את הפקקים מהבקבוקים.